Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Kama

Daf 2a

מַתְנִי' אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין: הַשּׁוֹר, וְהַבּוֹר, וְהַמַּבְעֶה, וְהַהֶבְעֵר.

Traduction

MISHNA: There are four primary categories of damage: The category of Ox; and the category of Pit; and the category of Maveh, which, based on a discussion in the Gemara refers either to the tooth of an animal that causes damage or to a person who causes damage; and the category of Fire.

Rachi non traduit

מתני' ארבעה אבות נזיקין. אבות קרי להנך דכתיבן בקרא בהדיא ובגמרא מפרש הי ניהו תולדות:

השור והבור כו'. כסדר שהן כתובין בפרשה סדרן במשנה דפרשה ראשונה נאמרה בשור שניה בבור:

מבעה. מפרש בגמ':

הבער. כי תצא אש:

Tossefoth non traduit

מתני' ארבעה אבות נזיקין. אית דוכתא דלא תני הן כמו הכא ובגמרא גבי שלש עשרה אבות נזיקין ובארבעה מחוסרי כפרה (כריתות דף ח:) ואית דוכתא דקתני הן כדקתני ארבעה שומרין הן (שבועות ד' מט.) וארבעה ראשי שנים הן (ר''ה ד' ב. ושם):

השור והבור. פי' בקונטרס כסדר שנכתבו בפרשה סדרן במשנה. ואע''ג דלמ''ד תנא שור לרגלו לא הוי כסדר הפרשה דרגל נפקא לן מושלח את בעירה דכתיב בתר בור מ''מ שם שור כתיב קודם בפרשה דהיינו נגיחה דקרן ולמ''ד מבעה זה אדם אע''ג דלבתר הבערה כתיב בפרשת אמור מכה בהמה ישלמנה דהיינו אדם דאזיק שור לא חש לשנותו כסדר הפרשה לפי שרחוק כל כך. ושנאו כסדר לא הרי דסיפא שמבעה קודם להבער ור''ת פי' דשם אדם כתיב בפרשה קודם כי יגנוב איש שור והוא אחד מאבות נזיקין דקתני לה בברייתא בגמרא:

לֹא הֲרֵי הַשּׁוֹר כַּהֲרֵי הַמַּבְעֶה, וְלֹא הֲרֵי הַמַּבְעֶה כַּהֲרֵי הַשּׁוֹר; וְלֹא זֶה וָזֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים, כַּהֲרֵי הָאֵשׁ שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים;

Traduction

Each of these categories is unique; therefore, the halakhot of one cannot be derived from another. The defining characteristic of the primary category of Ox is not similar to the defining characteristic of the primary category of Maveh, and the defining characteristic of the primary category of Maveh is not similar to the defining characteristic of the primary category of Ox. And the defining characteristics of this category of Ox and that category of Maveh, in which there is a living spirit that causes damage, are not similar to the defining characteristic of the category of Fire, in which there is no living spirit.

Rachi non traduit

לא הרי שור כהרי המבעה. כלומר אי כתב רחמנא שור לא נפיק מבעה מיניה ואמטו להכי איצטריכו למיכתב ולהכי נקט ברישא כהרי המבעה ולא נקט להו כסדר לא הרי השור כהרי הבור משום דתו לא הוי מצי למיתני לא זה וזה שיש בהן רוח חיים דהא בור אין בו רוח חיים ועוד טעמא אחרינא דהא רבותא אשמעינן שאע''ג שיש לשניהם רוח חיים לא נפיק חד מחבריה ובגמ' מפרש מאי לא הרי דקאמר:

כהרי האש שאין בו רוח חיים. ואי לא כתביה רחמנא הוה אמינא ליפטר:

לא זה וזה כו'. אלו שלשתן דרכן לילך ולהזיק:

Tossefoth non traduit

לא הרי השור כהרי המבעה. פירוש אין קולתו של שור כקולתו של מבעה כדמפרש לקמן בגמ' למ''ד תנא שור לקרנו ומבעה לשינו משום דשור כוונתו להזיק ומבעה אין כוונתו להזיק ולפיכך אי כתב רחמנא שור לא אתי מבעה מיניה שהוא קל מיניה ואין פירושו כשאר מקומות שבתלמוד לא ראי זה דהתם פירושו אין חומרא של זה כחומרא של זה ולכך אין החומרות גורמות זה הדין אלא הצד השוה שבהן גורם הדין ושינה כאן התלמוד פירושו מבשאר מקומות משום דהזכיר החמור תחילה בלא זה וזה שיש בהן רוח חיים:

ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים כהרי האש. גבי שור ומבעה לא הוצרך לפרש החומרא כי הכא משום דחד מחד קל למצוא חומר באחד מה שאין בחבירו והא דלא תני הכא לא הרי האש כהרי השור ומבעה כדקתני לעיל לא הרי המבעה כהרי השור משום שלא היה יכול למצוא חומרא מה שאין בשניהם דאי משום דכח אחר מעורב בו ואין הולך לדעתו כמו שורו אין זה חומרא מדלא חשיב לה גבי חומר באש מבשור והא דאמרינן לקמן (בבא קמא דף ג:
ודף ו.) גבי אבנו וסכינו מאי שנא אש דכח אחר מעורב בו ואין הולך לדעתו ה''ק מאי שנא אש שאע''פ שכח אחר מעורב בו ראוי להתחייב בו משום שהוא ממונך ושמירתו כו' ובסיפא גבי בור הוה מצי למימר לא הרי הבור שתחילת עשייתו לנזק כהרי אלו ולא חש לפי שהפסיק באש ובור לא רצה לשנות קודם אש דא''כ הוי אתי אש מיניה דכולהו אתי מבור וחד מהנך כדאמרינן בגמ' (ד' ה:) והתנא האריך להגדיל תורה ויאדיר וקצת קשה דמשמע דעונשין ממון מן הדין ובמכלתין תניא כי יפתח וכי יכרה אם על הפתיחה חייב על הכרייה לא כל שכן אלא ללמדך שאין עונשין ממון מן הדין ומיהו בפרק הפרה (לקמן בבא קמא מט: ושם) דריש ליה לדרשה אחרינא שעל עסקי פתיחה וכרייה באה לו או להביא כורה אחר כורה שסילק מעשה ראשון (לקמן בבא קמא נא.): [וע' תוס' לקמן (בבא קמא ד:) ד''ה ועדים]:

וְלֹא זֶה וָזֶה שֶׁדַּרְכָּן לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק, כַּהֲרֵי הַבּוֹר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק.

Traduction

The mishna continues: And the defining characteristics of this primary category of Ox and Maveh and that primary category of Fire, in which the typical manner of their components is to proceed from one place to another and cause damage, are not similar to the defining characteristic of the primary category of Pit, in which the typical manner of its components is not to proceed from one place to another and cause damage; rather, it remains in place and the damage is caused by the injured party proceeding and encountering the obstacle.

הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁדַּרְכָּן לְהַזִּיק, וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ; וּכְשֶׁהִזִּיק – חָב הַמַּזִּיק לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק, בְּמֵיטַב הָאָרֶץ.

Traduction

The common denominator of the components in all of these primary categories is that it is their typical manner to cause damage, and the responsibility for their safeguarding to prevent them from causing damage is incumbent upon you, the owner of the animal or generator of the fire or the pit. And when a component of any of these categories causes damage, the owner or generator of the component that caused the damage is obligated to pay restitution for damage with best-quality land.

Rachi non traduit

הצד השוה כו'. מפרש בגמ' לאתויי מאי:

במיטב הארץ. מעידית נכסיו יגבה דמי הזיקו אם רוצה לפרוע לו קרקע:

גְּמָ' מִדְּקָתָנֵי ''אָבוֹת'' – מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלְדוֹת; תּוֹלְדוֹתֵיהֶן כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, אוֹ לָאו כַּיּוֹצֵא בָּהֶן?

Traduction

GEMARA: From the fact that the mishna teaches its ruling employing the term: Primary categories, by inference, there are subcategories of those primary categories. The Gemara asks: Are their subcategories similar to them, i.e., to their respective primary categories, so that the same halakhot apply to them, or are they dissimilar to them?

גַּבֵּי שַׁבָּת תְּנַן: אֲבוֹת מְלָאכוֹת – אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. ''אָבוֹת'' – מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלָדוֹת,

Traduction

The Gemara cites additional areas of halakha where there are primary categories and subcategories and considers the relationship between them: With regard to Shabbat we learned in a mishna (Shabbat 73a): The primary categories of labor prohibited on Shabbat number forty-less-one. There too, from the fact that the mishna teaches its ruling employing the term: Primary categories, by inference, there are also subcategories.

תּוֹלְדוֹתֵיהֶן כַּיּוֹצֵא בָּהֶן; לָא שְׁנָא אָב – חַטָּאת, וְלָא שְׁנָא תּוֹלָדָה – חַטָּאת; לָא שְׁנָא אָב – סְקִילָה, וְלָא שְׁנָא תּוֹלָדָה – סְקִילָה.

Traduction

With regard to the primary categories of labor prohibited on Shabbat, their subcategories are similar to them, as it is no different if one unwittingly performed labor that is a primary category, for which he is liable to bring a sin-offering, and it is no different if one unwittingly performed labor that is a subcategory, for which he is liable to bring a sin-offering. Likewise, it is no different if one intentionally performed labor that is a primary category, for which he is liable to be executed by stoning, and it is no different if one intentionally performed labor that is a subcategory, for which he is liable to be executed by stoning.

Rachi non traduit

גמ' חטאת. בשוגג:

סקילה. במזיד:

וּמַאי אִיכָּא בֵּין אָב לְתוֹלָדָה? נָפְקָא מִינַּהּ, דְּאִילּוּ עָבֵיד שְׁתֵּי אָבוֹת בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, אִי נָמֵי שְׁתֵּי תוֹלָדוֹת בַּהֲדֵי הֲדָדֵי – מִחַיַּיב אַכָּל חֲדָא וַחֲדָא; וְאִילּוּ עָבֵיד אָב וְתוֹלָדָה דִּידֵיהּ – לָא מִחַיַּיב אֶלָּא חֲדָא.

Traduction

And what difference is there between a primary category and a subcategory? The Gemara explains: The practical difference is that if one unwittingly performs two labors classified as different primary categories together, during a single lapse of awareness, or, alternatively, if one unwittingly performs two labors classified as subcategories of two different primary categories together, during a single lapse of awareness, one is liable to bring a sin-offering for each and every labor that he performed. Each primary category of labor is an independent transgression. While if one unwittingly performs a labor that is a primary category and another labor classified as its subcategory during a single lapse of awareness, he is liable to bring only one sin-offering.

Rachi non traduit

אי עביד שתי אבות. בשוגג:

מיחייב. תרתי חטאות:

לא מיחייב אלא חדא. אאב מלאכה אבל אתולדה דידיה לא מיחייב:

וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – דִּמְחַיֵּיב אַתּוֹלָדָה בִּמְקוֹם אָב; אַמַּאי קָרֵי לֵיהּ אָב, וְאַמַּאי קָרֵי לַהּ תּוֹלָדָה? הָךְ דַּהֲוָה בְּמִשְׁכָּן חֲשִׁיבָא – קָרֵי לֵיהּ אָב, הָךְ דְּלָא הֲוֵי בְּמִשְׁכָּן חֲשִׁיבָא – קָרֵי לַהּ תּוֹלָדָה.

Traduction

The Gemara asks: And according to Rabbi Eliezer, who deems one liable to bring two sin-offerings even if one performs a labor classified as a subcategory together with a labor that is its primary category, why is one labor characterized as a primary category and why is the other labor characterized as a subcategory? The Gemara explains: Of the labors prohibited on Shabbat, that which was a significant labor in the Tabernacle, the Sages characterized it as a primary category, and that which was not a significant labor in the Tabernacle, the Sages characterized it as a subcategory. The labors prohibited on Shabbat are derived from the labors employed in the construction of the Tabernacle; therefore, their classification is also based on their significance in its construction.

Rachi non traduit

ולר''א דמחייב תרתי כו'. דאי עביד אב ותולדה דידיה מחייב תרתי חטאות במס' כריתות בפ' אמרו לו (כריתות דף טז.) כולהו אבות מלאכות ממשכן גמרינן להו במסכת שבת (דף מט:):

Tossefoth non traduit

ולרבי אליעזר אמאי קרי ליה אב. וא''ת ונימא דנפקא מינה לענין התראה שצריך להתרות אתולדה משום אב דידה כדאמרינן בפרק תולין (שבת דף קלח.) משמר משום מאי מתרין ביה רבה אמר משום בורר רבי זירא אמר משום מרקד וי''ל דהכי פריך משום מאי מתרינן ביה שהוא חייב רבה אמר משום בורר אבל התרו בו משום מרקד פטור דכיון שהוא מתרה בדבר שאין דומה סבר שמלעיג בו ופטור אבל אם התרו בו ואמר אל תשמר חייב ועי''ל דזהו שמתרץ הך דהואי במשכן קרי ליה אב וצריך להתרות התולדה בשמה ועוד דנוטע ומבשל אין צריך להתרותו משום אב ואם התרה משום התולדה חייב ואפ''ה לא חשיב ליה בפרק כלל גדול:

ה''ג הך דהואי במשכן חשיבא קרי ליה אב הך דלא הואי במשכן חשיבא קרי ליה תולדה. ולפי הך גירסא בא לאפוקי כמה מלאכות שלא היו חשובין והיו במשכן דתולדות נינהו ולא אבות מלאכות כדאמרינן בפרק במה טומנין (שבת דף מט:) הם העלו הקרשים מקרקע לעגלה דהינו הכנסה ומושיט בדיוטא אחת ואית גרסי הך דהוה במשכן וחשיבא קרי ליה אב אך דלא הוי במשכן ולא חשיבא קרי לה תולדה ולפי גירסא זו צריך לומר דבעי תרתי אבל חשיבא ולא הוי במשכן או איפכא הוי תולדה:

גַּבַּי טוּמְאוֹת תְּנַן: אָבוֹת הַטּוּמְאוֹת – הַשֶּׁרֶץ, וְהַשִּׁכְבַת זֶרַע,

Traduction

With regard to ritual impurities, we learned in the mishna (Kelim 1:1): The primary categories of ritual impurity are as follows: Any of the eight species of the creeping animal enumerated in the Torah (Leviticus 11:29–30), and semen,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source